בנק לאומי לישראל בעמ נ' קדמוני הובלות וסחר בע"מ

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע שטר, המוגשת ביחס לשיק על סך 75,000 ₪ ליום 20/9/09. השיק נשוא ההתנגדות נמשך מחשבונה של חברה בשם עדי ים ניהול וביצוע פרויקטים בע"מ, והנפרעת היא המבקשת.

2.בתצהיר התומך בהתנגדות נטען, כי בתחילת חודש יוני 2009 נמסר השיק נשוא ההתנגדות, יחד עם שיקים רבים נוספים, לאדם בשם חורי דאוד, לשם ביצוע עיסקת ניכיון, וזאת על רקע קשייה הכספיים של המבקשת, והצורך במזומנים. על פי הנטען, אותו חורי דאוד ביקש לבדוק את השיקים, אך בטרם בוצעה עיסקת הניכיון, ובטרם ניתנה תמורה, נגנבו השיקים ממנו. בהתאם לכך, נמסרה ע"י חורי דאוד תלונה במשטרה.

המשיב הגיש, בתגובה לטענות הללו, את טופס הפקדת השיק בחשבונה של חברה בשם מ.מ. יבולי התבור (1995) בע"מ (להלן: "יבולי התבור"), המעיד על כך שהפקדת השיק בוצעה ביום 6/5/09. בכך לכאורה נסתרת הטענה, כי השיק נשוא ההתנגדות נכלל בין השיקים שנגנבו מחורי דאוד בתחילת יוני 2009.

3.ברשות בית המשפט הגישה המבקשת תצהיר משלים, במסגרתו פירטה את שנודע לה לאחר הגשת התצהיר הקודם, בעניין מצבה הרעוע של יבולי התבור. כעולה מהתצהיר, כבר בתחילת חודש יוני 2009 הגישה יבולי התבור בקשה להקפאת הליכים. לטענת המבקשת, המשיב, כמי שניהל את חשבונה של יבולי התבור אצלו, וודאי ידע אודות ההידרדרות של החברה, והתרשל בכך שלא בדק את פשרם ואת טיבם של השיקים הרבים שהפקידה יבולי התבור בחשבונה, ערב קריסתה המוחלטת. התנהלות זו של המשיב שוללת, לטענת המבקשת, את מעמדו כאוחז כשורה, שכן לא נטל את השיקים בתום לב, ואף עולה ספק אם ניתנה תמורה בעדם.

המבקשת מציינת בתצהירה, כי אין ומעולם לא היה לה קשר עם יבולי התבור, והיא עומדת על הטענה כי השיקים הגיעו לידי יבולי התבור בדרך לא דרך.

4.המצהיר מטעם המבקשת נחקר בפני בקצרה. באשר לסתירה העולה לכאורה בין מועד הפקדת השיק בבנק לבין מועד גניבה מחורי דאוד, טען המצהיר, כי מדובר בטעות בתצהיר באשר למועד מסירת השיקים לחורי דאוד, וכי למעשה השיקים נמסרו לו בחודשים מרץ או אפריל 2009.

בתום חקירה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

לטענת המשיב, חסר פירוט מינימאלי ביחס לעסקת הניכיון שנערכה עם חורי דאוד, זאת באשר לתנאי ההלוואה ואופן פירעונה, כל זאת מעבר לכך שקיים קושי ממשי בטענת הגניבה, בשים לב למועד שננקב בתצהיר הראשון כמועד מסירת השיקים לחורי דאוד. עוד טוען המשיב, כי הטענות כלפיו הועלו באופן סתמי וכללי, ולכן גם אם יש לקבל את ההתנגדות, הרי שיש להתנות זאת בהפקדת מלוא סכום השיק.

5.אין ספק כי גרסת הגניבה נתקלת בקושי לאור חוסר ההתאמה של התאריכים, כפי שפורט לעיל. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול כי אכן טעות נפלה, כטענת המבקשת, בתצהיר הראשון, ולא ניתן לשלול כי המבקשת תוכיח, בהמשך ההליך, כי אכן מסירת השיקים לחורי דאוד קדמה למועד ההפקדה. מובן, כי במקרה כזה קמה טענת הגנה ראויה, והעדר הפירוט ביחס לתנאי עסקת הניכיון אינו שולל מסקנה זו.

מעבר לכך, הטענה בדבר כשלון תמורה בעד השיק לא נסתרה בשלב זה, בו אין בוחנים כלל את מעמדו של התובע ביחס לשיק ואת טיב זכויותיו. עם זאת, אם יש מקום לדרוש מהנתבע שיעלה לפחות טענות משמעותיות כנגד מעמדו של התובע כאוחז כשורה, הרי שבדרישה זו עמדה המבקשת.

6.אשר על כן, אני רואה לנכון ליתן למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה השטרית.

אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקשת בגין ההליך שבפני בסך 1,000 ₪. סכום זה לא ישולם כעת, אלא בתום ההליך העיקרי, ואם יזכה המשיב בתביעתו, יוכל לקזזו.

התצהיר ישמש כתב הגנה. הליכי הוצל"פ מעוכבים.

אני מורה לצדדים להופיע באופן אישי לקדם משפט ראשון שיקבע בתיק זה.

אני מורה למשיב למסור תצהיר עדות ראשית תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

במידה ולא יוגש תצהיר תוך 30 יום, תימחק התביעה ותיק ההוצל"פ ייסגר.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים וללשכת ההוצל"פ בתל אביב.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.